נכון להיום אכן קיימות הגבלות נוקשות על פרסומים בתחום המזון והתוספים, אך חשוב לדעת שקיימת פסיקה של בתי המשפט שמתווה עקרונות מנחים וסוללת את הדרך הנכונה לכתיבת תוכן ומסרים על מוצרים – על כך ביתר פירוט בסעיף 7 בהמשך. 

הכוונה היא שעל פי החקיקה הישראלית, קיים איסור גורף לפרסם כי למזון מסוים, לתוסף תזונה או לאחד מהמרכיבים שלהם יש סגולות רפואיות או בריאותיות כלשהן.

לא. על פי הוראות החוק, אסור לפרסם כי מזון, תוסף תזונה או רכיב בתוכם, יכול לרפא את הגוף או "לחזק" את אחת מהמערכות שלו (כמו מערכת החיסון למשל) או את אחד מאיבריו. אסור גם לפרסם כי מזון, תוסף תזונה או רכיב בהם יכול למנוע מחלה, לרפא אותה או לסייע בהתמודדות עימה או עם תסמיניה!

כן, וזה אומר שאין להתייחס בכל דרך שהיא לאיבר או לחלק בגוף האדם, גם לא בתמונה,  איור , סרטון וכו'.

בעיקרון, מאחר והאיסור לייחס סגולות ריפוי הוא גורף, גם אם יש מחקרים שמעידים על השפעה בריאותית מועילה אסור לפרסם זאת לציבור.

נכון, אבל בתי המשפט קבעו כי מחקר מדעי אינו יכול להחליף את כל תהליך הבקרה המורכב הנדרש לאישור תרופה, ועל כן לא ניתן להכיר במזון ובתוספי תזונה כמוצרים בעלי סגולות ריפוי, גם אם הם נבדקו במחקר כזה או אחר.

במקרה זה חשוב להכיר את פסיקת בית המשפט, שעם השנים קבעה לאיסור לייחס סגולות ריפוי כללים וחריגים שונים, עליהם ניתן להסתמך. כך למשל, הפסיקה הגדירה לאיזה סוגים של מצבים בריאותיים כן ניתן להתייחס בפרסומים, ובאיזה מצבים מאוד ספציפיים ניתן לפרסם שהמוצר נחקר ונמצא יעיל לבעיה בריאותית מסוימת. מתוך הפסיקה ניתן גם לבחור בסגנון של היגדים (מסרים) שנקבע לגביהם בעבר כי הם לא מייחסים סגולות ריפוי, וכו'. ניתן גם לתכנן את כלל מערך הפרסום באופן כזה שיפחית משמעותית את הסיכון לטענת ייחוס סגולות ריפוי.

זה אפשרי, כל עוד המסר אינו מטעה – כלומר רק אם יש לו תיקוף עובדתי חד-משמעי. לכן צריך להיזהר כשמפרסמים כי המוצר מבוסס על "נוסחה ייחודית", "טכנולוגיה מתקדמת" "מנגנון פעילות מסוים" וכו', ולוודא מראש כי יש לכך הוכחות מבוססות.

המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד שאין להסתמך עליו ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית מחייבת. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים.