מאמרי תוכן רפואי, משפטי קנביס

מאמר מקצועי: פרוביוטיקה, אלוורה ומה שביניהם

כולנו מודעים למערכת האקולוגית שבמעי האנושי ולחשיבות הרבה שיש לה בכל הקשור לבריאות האדם. כיצד ניתן להשפיע עליה, ובכך לרתום אותה לטיפול ולמניעה של ספקטרום מחלות רחב, ואיך כל זה מתקשר לג'ל האלוורה? קראו על רפואת העתיד, על המחקרים העדכניים בתחום מדע הבקטריותרפיה ועל קשר האלוורה

מהי בקטריותרפיה?

המיקרוביוטה שבמעי משחקת תפקיד חשוב בבריאות האדם. דיסביוזה (הפרת האיזון) במערכת האקולוגית הרגישה שבמעיים עלולה לגרום להתפתחות של מחלות שונות, החל מזיהומים בדרכי העיכול ושלשולים תלויי-אנטיביוטיקה, דרך השמנת יתר (obesity) ועד לבעיות נוירולוגיות כרוניות. בעשורים האחרונים, מחקרים מדעיים שונים בחנו את השפעותיה של הבקטריותרפיה – תחום המשלב טיפול בפרוביוטיקה, בפרהביוטיקה ובסינביוטיקה – והתוצאות בהחלט נראות מבטיחות! פרוביוטיקה מוגדרת כמיקרואורגניזמים חיים, שכאשר נוטלים אותם בכמות מספקת, הם מקנים תועלות בריאותיות עבור האדם או בעל החיים המארח. זני פרוביוטיקה נפוצים הם: Bifidobacterium, Lactobacilli, S. boulardii, B. coagulans הפטרייה Saccharomyces boulardii ועוד. פרהביוטיקה מורכבת מסיבים תזונתיים (כגון FOS, GOS, XOS, Inulin) שלא ניתנים לעיכול מלא, התורמים ליכולת הקיום של הפרוביוטיקה ולשינוי חיובי בפלורת המעי. סינביוטיקה מוגדרת כמוצר המשלב פרהביוטיקה ופריביוטיקה.  טיפול מבוסס בקטריותרפיה הדגים יכולת לשנות, להתאים ואף לאזן מחדש את פלורת המעי במצב של חוסר איזון מיקרוביוטי ולסייע לתפקוד יעיל של סביבת המעי. לכך מתווספים יתרונות בריאותיים נוספים, לרבות וויסות מערכת חיסון, השפעה על מחלות מעי דלקתיות, על מדדים מטבוליים, על מניעת תהליכים סרטניים ועוד, כאשר יעילות הטיפול תלויה באטיולוגיה של המחלה ובזן הפרוביוטי הנבחר.

פרוביוטיקה: מנגנוני הפעולה הנחקרים

לחיידקי הפרוביוטיקה יכולת לפרק פחמימות מורכבות ולייצר חומצת חלב וחומצות שומן קצרות שרשרת כגון חומצה בוטירית, שמהווה מקור אנרגיה עיקרי לתאי האפיתל במעי, ועל ידי כך היא משפיעה על שגשוגם, חלוקתם ועל הפרשת רירה תקינה. כל אלו תורמים להקטנת חדירות המעי [1], וכפועל יוצא לירידה בסיכון לפתח מחלות מעי דלקתיות, מחלות אוטואימוניות כגון סוכרת סוג- I, שלשולים זיהומיים ועוד. חומצת החלב וחומצות שומן קצרות שרשרת אף תורמות לירידת ה- pH בחלל המעי וכפועל יוצא לסביבה שמגבילה צמיחה והתרבות של חיידקים פתוגנים. במחקר קליני בהשתתפות חולי קוליטיס כיבי ברימיסיה, אשר קיבלו טיפול פרוביוטי כאלטרנטיבה לטיפול הקונבנציונלי אליו פתחו רגישות, יעילות הטיפול הפרוביוטי היתה שוות ערך לטיפול הקונבנציונלי, והמשתתפים נשארו ברימיסיה לאורך תקופת הטיפול [2].

מנגנוני הפעולה הנחקרים של הפרוביוטיקה כוללים:

  1. ייצור והפרשת רכיבים בעלי פעילות אנטי-מיקרוביאלית ישירה
  2. חסימת אתרי ההצמדות של חיידקים פתוגנים לרקמות בגוף המארח
  3. תחרות עם חיידקים פתוגנים על נוטריינטים
  4. הרס טוקסינים וחסימת קולטנים לטוקסינים של פתוגנים
  5. הקטנת חדירות רקמת המוקוזה באפיתל המעי
  6. וויסות תגובות חיסוניות של המארח

פרהביוטיקה: מנגנוני פעולה הנחקרים

למרות שמנגנון ההשפעה החיובית של פרביוטיקה על תפקודי חיסון במעי לא הובהר במלואו, ידוע כי לסיבים פרהביוטיים יש יכולת:

  1. לווסת רמות אנזימים ליפוגניים בכבד – דרך עלייה ביצירת חומצות שומן קצרות שרשרת כגון חומצה פרופנואית
  2. להגביר ייצור מוצין על ידי רקמת המוקוזה
  3. לתרום לעלייה בייצור לימפוציטים ולויקוציטים ברקמות לימפטיות בסביבת המעי (השפעה המיוחסת לסיבי FOS וסיבים נוספים)
  4. להגביר ייצור נוגדני IgA על ידי הרקמות הלימפטיות בסביבת המעי ולעודד פעילות פגוציטית על ידי תאי מאקרופגים  בצפק הפנימי (intra-peritoneal)

 

דוגמאות מבוססות מחקר ליתרונות הפרהביוטיקה:

מחקר חדשני שפורסם בכתב העת המקצועי Nature דיווח על כך שפלורת המעי של אנשים עם השמנת יתר (obese) שונה מזו של אנשים במשקל תקין, וירידה במשקל במצבי אוביסיטי הובילה לשינוי גם בפלורת המעי (שהרכבה הפך דומה לזה של אנשים במשקל תקין). כמו כן, תזונה המבוססת על צריכת סיבים גבוהה תורמת לתחושת שובע ומעודדת ירידה במשקל, כפי שהודגם מחקרית. מחקרים ניסיוניים עדכניים הראו שבמודלים של השמנת יתר, למיקרוביוטה שבמעי יש  השפעה על מאזן האנרגיה, בהקשר של ניצול ושריפת שומנים לעומת אגירה שלהם.

מחקרים נוספים הראו שצריכת פרהביוטיקה, בעיקר פרוקטנים, מעלה ספיגה של סידן. מחקר קליני שארך שנה בהשתתפות 100 מתבגרים, מצא כי צריכת 8 גרם ליום של פרהביוטיקה מבוססת פרוקטנים ארוכי וקצרי שרשרת שהופקו מאינולין, תרמה לעלייה משמעותית בספיגת סידן ולהגברת המינרליזציה של העצם. מחקר נוסף הראה תוצאות דומות בצריכת סיבי FOS ואינולין. חשוב לציין כי צריכה יומית של דגנים מסחריים שהועשרו ב- FOS  ( תשעה גרם ביום) לא השפיעה על ספיגת סידן בבנות מתבגרות. ההשערה היא שבמעי, הסיבים עוברים תסיסה על ידי חיידקים פרוביוטיים ותוך כך תורמים ליצירת חומצות שומן קצרות שרשרת שמורידות את ה- pH במעי. כך, הסידן הבלתי מסיס שלא נספג מומר לסידן חופשי (סידן יוני) במדיום החומצי שבמעי. חומצות השומן קצרות השרשרת והירידה ב- pH גם מעודדים שגשוג של תאי מוקוזה במעי ולהגדלת שטח הפנים של אתרי הספיגה וכל התהליך מוביל לספיגה מוגברת ויעילה יותר של סידן.

ומה לגבי סינביוטיקה?

מוצרי סינביוטיקה פותחו כדי להתגבר על בעיות הקשורות ליכולת הקיום של חיידקי פרוביוטיקה ויכולת השרידות שלהם במעבר מהקיבה, דרך המעי הדק ועד הגעתם לקולון. יתרונותיה הבריאותיים של הסינביוטיקה כוללים עלייה ברמות זני הפרוביטיקה  לקטובצילוס וביפידובקטריה ויצירת איזון בפלורת המעי, שיפור בתפקודי כבד בחולי שחמת, שיפור בתפקודי חיסון, מניעת התקת חיידקים מאזור המחייה במעי לאזורים שונים בגוף (דוגמת זיהומים בדרכי השתן בנשים) והפחתת הסיכון לזיהומים נרכשים במאושפזים לאחר ניתוחים [3]. מוצרי סינביוטיקה אף הראו תוצאות מבטיחות בהקשר של איזון פרופיל השומנים בדם עם זני הפרוביוטיקה L. acidophilus ופרהביוטיקה מסוג FOS, אינולין ומניטול [4]. כך גם לגבי חיזוק חיסוני. שילוב של פרוביוטיקה מסוג B. coagulans  עם סיבי אינולין למשך 6 שבועות הדגים ירידה משמעותית ברמות CRP ועלייה ברמות גלותתיון. סינביוטיקה מבוססת לקטובצילוס, ביפידובקטריה ו- FOS ששולבה בתזונה עתירת שומן ודלת סיבים תרמה לדיכוי דלקתיות ברמה מערכתית וכן ספציפית במעי [5] ואף שיפרה שינויים היסטולוגיים תלויי-דלקת [6]. מוצרי סינביוטיקה נחקרו גם בהקשר של הפוטנציאל האנטי-סרטני שלהם. התוצאות הראו כי הם מנעו את הדיכוי של תאי הרג (NK cells) שנגרם עקב קרצינוגנים, וזאת בשעה ששימוש בפרהביוטיקה או בפרוביוטיקה בנפרד – לא הביא לתוצאה דומה [7]. בנוסף, שימוש בסינביוטיקה עיכב התפתחות של נגעים טרום סרטניים, וקיימים מחקרים מקדמיים רבים שמדגימים פוטנציאל השפעה אנטי-סרטנית של מוצרי סינביוטיקה [8]

 קשר האלוורה

רובנו מכירים את ג'ל האלוורה בהקשר של הקלה על כוויות והאצת הריפוי שלהן ושל חבורות ופצעים בעור. מה שפחות ידוע הוא שג'ל האלוורה מהווה רכיב פרהביוטי בפני עצמו ולכן רצוי ומומלץ לשלבו עם פרוביוטיקה לשם תמיכה בתפקוד תקין של מערכת העיכול, לטיפול במחלות מעי דלקתיות ובזיהומים במערכת העיכול, לחיזוק חיסוני, לשיפור ספיגת נוטריינטים מהתזונה ועוד, כך שלשילוב של אלוורה עם פרוביוטיקה יש ערך סינביוטי מובהק בעל השפעה סינרגטית מעצימה. במאמר סקירה עדכני (2016) שפורסם בכתב העת Annual Research & Review in Biology צוין כי ג'ל האלוורה, בהיותו רכיב שהרכבו הכימי ויתרונותיו הבריאותיים הם מבוססי מחקר, יכול להוות מקור מצוין לפרהביוטיקה טבעית. בנוסף, הוא גם משמש כסובסטרט לחיידקי חומצה לקטית פרוביוטיים (דוגמת לקטובצילוס) ובכך הוא תורם לשגשוגם במעי. לפיכך, לשילוב של משקה על בסיס ג'ל אלוורה עם חיידקים פרוביוטיים יש חשיבות בריאותית רבה מאוד והוא מהווה הבטחה בתחום המזון הפונקציונלי [9]. גם ה- Mayo Clinic  וה- American National Institutes of Health מציינים כי יש עדות מחקרית טובה לשימוש בג'ל האלוורה בשילוב עם פרוביוטיקה לטיפול בבעיות הקשורות למערכת העיכול ותומכים ברעיון של סינביוטיקה המורכבת מג'ל אלוורה ופרוביוטיקה.

 

ג'ל אלוורה כרכיב סינביוטי שלם – מחקר מדעי חדשני

מחקר חדש ומרתק [10] גילה חמישה זני פרוביוטיקה (Lactobacillus brevis) ייחודיים בלעדית לצמח האלוורה. החוקרים גילו כי זנים אילו נוצרים כשעלי האלוורה עוברים תהליכי תסיסה טבעיים שקשורים, כפי הנראה, לתהליכי ההגנה הטבעיים של הצמח. זוהי תגלית בעלת חשיבות רבה מאחר ואחת מהחולשות העיקריות של מוצרי פרוביוטיקה מסחריים היא השרידות הנמוכה של החיידקים הידידותיים במעבר בסביבת הקיבה החומצית. חיידקי הפרוביוטיקה הייחודיים לאלוורה נמצאו כבעלי יכולת שרידות גבוהה במיוחד בסביבה חומצית מאוד (כמו בקיבה) ובסביבה בסיסית מאוד (כמו זו שיוצרים מלחי המרה). בנוסף, כל חמשת הזנים הדגימו פעילות אנטי-מקרוביאלית כנגד חיידקים פתוגנים במעי וכל זאת מבלי לפגוע  בפלורה ובאיזון הטבעי, כשכל אחד מחמשת הזנים אף הראה עמידות לטווח רחב של סוגי אנטיביוטיקה. הערך המוסף של זני הפרוביוטיקה הייחודיים הללו הינו בביטוי רמות גבוהות של glutamate decarboxylase – אנזים המעורב ביצירת המתווך העצבי GABA. עובדה זו מתקשרת לתחום חדש של מחקרים חדשים בתחום מדע הפרוביוטיקה החוקרים את הקשר בין השפעת חיידקי המעיים על מערכת העצבים המרכזית ועל תהליכים נפשיים בבני אדם.

 

לסיכום:

לפרהביוטיקה, לפרוביוטיקה ולסינביוטיקה פוטנציאל רב כמוצרים טיפוליים ומניעתיים עבור מגוון רב של בעיות בריאותיות. היכולת להשפיע על הרכב המיקרוביוטה במעי על ידי צריכת רכיבי תזונה פרהביוטיים (דוגמת סיבים תזונתיים וג'ל אלוורה) ומיקרואורגניזמים פרוביוטיים, היא גישה מרתקת בתחום הטיפול במחלות. עם התפתחות שיטות מחקר שמערבות מטגנומיקה (אפיון גנטי של אוכלוסיות החיידקים השוכנות במעיים של אנשים בריאים וחולים) וביואינפורמטיקה, תחום הפרוביוטיקה, הפרהביוטיקה והסינביוטיקה ימשיך להתפתח ולצבור תאוצה. כיום למשל, יש מחקרים מקדמיים בנושא של פרוביוטיקה והטיפול במצבים נפשיים ובאוטיזם, למרות שמנגנון ההשפעה של הפרוביוטיקה על ציר המעי-מוח עדיין נותר עלום. לכל זאת קשור בקשר הדוק תחום המזון ותוספי התזונה הפונקציונליים, המדגישים את העובדה כי מזון ותוספי תזונה (ובכללם מוצרי פרוביוטיקה ואלוורה), משחקים תפקיד חשוב במניעה ובהפחתת גורמי הסיכון למחלות מסוימות, תומכים בתפקוד תקין של מספר מערכות גוף ובנוסף מספקים לגוף ויטמינים, מינרלים, חומצות אמינו, חומצות שומן, סיבים תזונתיים ועוד.

 

אסמכתאות:

  1. Madsen KL, Doyle JS, Jewell LD, Tavernini MM, Fedorak RN. Lactobacillusspecies prevents colitis in interleukin 10 gene–deficient mice. Gastroenterology1999; 116:1107–14.
  2. Venturi A, Gionchetti P, Rizzello F, et al. Impact on the composition of the faecal ora by a new probiotic preparation: preliminary data on maintenance treatment of patients with ulcerative colitis. Aliment Pharmacol Ther1999; 13:1103–8.
  3. Zhang MM, Cheng JQ, Lu YR, Yi ZH, Yang P, Wu XT. Use of pre-, pro-and synbiotics in patients with acute pancreatitis: a meta-analysis. World J Gastroenterol: WJG. 2010;16(31):3970.
  4. Liong MT, Dunshea FR, Shah NP. Effects of a synbiotic containing Lactobacillus acidophilus ATCC 4962 on plasma lipid profiles and morphology of erythrocytes in hypercholesterolaemic pigs on high-and low-fat diets. Br J Nutr. 2007;98(4):736–744.
  5. Delcenserie V, Martel D, Lamoureux M, Amiot J, Boutin Y, Roy D. Immunomodulatory effects of probiotics in the intestinal tract. Curr Issues Mol biol. 2008;10(1/2):37.
  6. Erejuwa OO, Sulaiman SA, Wahab MSA. Modulation of gut microbiota in the management of metabolic disorders: the prospects and challenges. Int J Mol Sci. 2014;15(3):4158–4188.
  7. Saulnier D, Spinler JK, Gibson GR, Versalovic J. Mechanisms of probiosis and prebiosis: considerations for enhanced functional foods. Curr Opin Biotechnol. 2009;20(2):135–141.
  8. Fotiadis CI, Stoidis CN, Spyropoulos BG, Zografos ED. Role of probiotics, prebiotics and synbiotics in chemoprevention for colorectal cancer. World J Gastroenterol: WJG. 2008;14(42):6453.
  9. Cuvas-Limón et al (2016) Annual Research & Review in Biology
  10. Young-Wook et al (2014) Lactobacillus brevis Strains from Fermented Aloe vera Survive Gastroduodenal Environment and Suppress Common Food Borne Enteropathogens. PLoS ONE 9(3): e90866.

 

מעוניינים בתוכן רפואי, בריאותי או משפטי עם סאבטקסט ייחודי?

אני פה בשבילכם, דברו איתי:

נייד: 050-6935681 | מייל: ori.gidor@gmail.com